ציפיות ומשאלות, שתיהן עוסקות ברצונות שלנו מן העתיד ומן האחר. ההבדל בין השתיים הוא בעובדה כי בעוד שאם משאלה איננה מתגשמת – מובן לנו שאין ממה להתאכזב והכל עדין בסדר, כאשר ציפיה איננה מתגשמת – אנו מאוכזבים ועשויים להפגע רגשית.
בציפיה, בשונה ממשאלה, יש אלמנט של תובענות. אין מצב שבו לאדם אין ציפיות, זהו חלק בסיסי מהליך התקשורת והיחסים ביננו לבין האחר. אך ברגע שאנו יכולים לתקשר באופן פתוח על הרגשות שלנו ולדבר בנוחות עם האחר, כך אנו גם לא נתאכז ונוכל להפיק דבר חיובי גם מציפיה אשר הכזיבה.
ברגע שאיננו מתקשרים בצורה נינוחה ופתוחה את ההרגשה שלנו, אלא מבטאים את הכעס והאכזבה מבני הזוג שלנו ומטיחים בהם את האשם, אנו יוצרים מעגל של פגיעה הדדית שממנו קשה לצאת. הצד שאכזב הופך לנפגע ומאשים בחזרה וכך הלאה.
צפו בד"ר ירון זיו מתוך תכניתו "על הספה הזוגית והמשפחתית" ברדיו החיים הטובים: